תארו לעצמכם מצב שבו שני ילדים שתמיד רבים ביניהם, פתאום מגלים סכנה גדולה שמתקרבת אליהם. האם לדעתכם הם ימשיכו לריב, או שאולי הם ישתפו פעולה כדי להגן על עצמם? זה בדיוק מה שקרה לעמים מואב ומדין. הם היו אויבים ותיקים שממש לא אהבו זה את זה ואפילו נלחמו בעבר. אבל כשהם ראו את בני ישראל מתקרבים, הפחד הגדול גרם להם לעשות שלום ולהתאחד. זה ממש כמו שני כלבים שכועסים אחד על השני, אבל כשזאב מגיע לתקוף אותם, הם הופכים לחברים כדי לגרש אותו.
מואב פנו אל זִקְנֵי מִדְיָן, שהיו האנשים החכמים שיודעים לתת עצה טובה. הם בחרו לפנות דווקא אליהם מסיבה חכמה מאוד: הרי משה, המנהיג של עם ישראל, גדל במדין! מואב קיוו שהזקנים יגלו להם מהו סוד הכוח של משה. זקני מדין ענו שהכוח של משה נמצא בפה שלו, כלומר ביכולת שלו להתפלל אל ה׳ וללמוד תורה. ברגע שמואב הבינו את זה, הם החליטו שהם חייבים למצוא מישהו שגם הכוח שלו נמצא בפה כדי לעמוד מול בני ישראל, ולכן הם חיפשו את בלעם.
הפחד של מואב לא היה ממלחמה רגילה. הם ידעו שה׳ ציווה על בני ישראל לא להילחם בהם פנים אל פנים. אז ממה הם כל כך פחדו? הם חששו שבני ישראל ישתלטו על השדות הפתוחים ויאכלו את כל האוכל שלהם. כשהם אמרו עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ, הם התכוונו שבני ישראל יחסלו וישמידו את כל מקורות המזון והתבואה שנמצאים מסביב לערים שלהם.
כדי להסביר עד כמה ההרס הזה יהיה מוחלט, הם השתמשו בדוגמה מיוחדת: כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה. למה דווקא שור? לשור אין שיניים בלסת העליונה, ולכן כשהוא אוכל עשב מהשדה, הוא לא סתם חותך אותו מלמעלה. הוא עוטף את העשב עם הלשון שלו ועוקר אותו לגמרי מהשורש, כך שהעשב לא יכול לצמוח שוב לעולם. כך בדיוק מואב דמיינו שבני ישראל ינקו את השדות שלהם בקלות ובלי להשאיר דבר.
בגלל הלחץ והפחד הגדול, מואב היו חייבים מנהיג חזק וגיבור שיוביל אותם. המילים מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא מגלות לנו סוד מפתיע על בלק. בלק בכלל לא היה שייך לעם מואב, אלא היה שר ממדין! אבל בגלל שזו הייתה תקופת חירום, מואב החליטו להמליך אותו עליהם באופן זמני רק לאותו הזמן. ולמרות שבלק היה לוחם אמיץ ומלך תקיף, אפילו הוא רעד מפחד מפני בני ישראל.