תארו לעצמכם שאתם פוגשים אדם שמנסה להראות לכולם כמה הוא חשוב וקדוש, אבל בעצם הוא רק מחפש כבוד. כזה בדיוק היה בלעם. כשהגיעו אליו השליחים של בלק, הוא אמר להם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה. למה הוא ביקש מהם לחכות דווקא ללילה? כי בניגוד לנביאים של עם ישראל, נביאים של עמים אחרים יכלו לקבל נבואה מה' רק בחלומות הלילה.
בלעם המשיך לנסות להרשים אותם ואמר שיחזיר להם תשובה כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי. הוא השתמש בשם המפורש של ה' כדי להתגאות ולהראות שהוא נמצא בדרגה רוחנית גבוהה מאוד. הוא העמיד פנים שהוא בטוח שה' ירשה לו ללכת, ושהוא רק מחכה לראות אם ה' יסכים שהוא יצא עם שליחים פשוטים כמותם, או שידרוש ממנו לחכות לשליחים מכובדים יותר.
בסוף, מסופר לנו שרק המואבים נשארו לחכות לתשובה, כמו שכתוב וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב. אבל רגע, לאן נעלמו זקני מדין שבאו איתם? מתברר שהם הבינו מיד את המצב. ברגע שהם שמעו שבלעם צריך לבקש רשות מה', הם ידעו שאין שום סיכוי שה' יסכים שיקללו את עם ישראל. הם הבינו שאין אבא ששונא את הבן שלו, ולכן ה' לעולם לא ייתן לאף אחד לפגוע בעם שלו. כשהם הבינו את זה, הם פשוט התייאשו והלכו לדרכם.