קרה לכם פעם שממש רציתם משהו, אבל אמרו לכם "לא", וניסיתם למצוא דרך מתוחכמת בכל זאת לקבל אותו?
בבוקר, בלעם קם ומדבר רק אל השרים של בלק. לאן נעלמו זקני מדין שבאו איתם? מסתבר שהם היו חכמים, והם ידעו שה' תמיד שומר על עם ישראל. ברגע שבלעם אמר שהוא צריך לשאול את ה', הם הבינו מיד שאין להם שום סיכוי ועזבו את המקום עוד באותו הלילה.
עכשיו בלעם מודיע לשרים של בלק: כִּי מֵאֵן ה', כלומר ה' מסרב, לְתִתִּי, לאפשר לי, ללכת עִמָּכֶם. אבל שימו לב למילה הזו, עִמָּכֶם. בלעם מתנהג כאן בגאווה ובתחכום. הוא מסתיר מהם את החלק הכי חשוב ממה שה' אמר לו בלילה. ה' אמר לו בפירוש שהעם מבורך ואסור לקלל אותו, אבל בלעם לא מגלה להם את זה. במקום זאת, הוא אומר שה' לא מסכים שהוא ילך "עמכם", איתכם. הוא בעצם רומז להם: "אתם לא מספיק חשובים. אולי אם בלק ישלח שרים גדולים ומכובדים יותר, ה' כן יסכים שאלך".
למה בלעם עשה את זה? כי הוא עדיין מאוד רצה ללכת כדי לקבל הרבה כסף מבלק, והוא קיווה שאולי ה' ישנה את דעתו בהמשך. ההודעה החלקית והמטעה הזו באמת גרמה לבלק לחשוב שבלעם פשוט דורש יותר כסף וכבוד, וזה מה שהוביל אותו לשלוח אליו משלחת שנייה, עם שרים חשובים ומכובדים אפילו יותר.