קרה לכם פעם שמישהו חשד בכם שאתם מנסים להתחמק ממשימה, למרות שבאמת היו לכם כוונות טובות? זה בדיוק מה שהרגישו בני שבט גד ובני שבט ראובן. הם עומדים מול משה רבנו ומסבירים לו את הבקשה שלהם כדי להרגיע אותו. משה חשש שהם פוחדים להילחם על ארץ ישראל או שהם מנסים להתחמק מהחובה לעזור לשאר השבטים, אבל הם מבהירים לו שזה ממש לא נכון. הם מבטיחים שהם ייצאו למלחמה יחד עם כל האחים שלהם.
אז למה הם בעצם לא רוצים לקבל שטח בתוך ארץ ישראל? הם מסבירים שכאשר הם אומרים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה, הם מתכוונים לצד המערבי של נהר הירדן, כלומר לארץ כנען. מכיוון שבאותו זמן בני ישראל עמדו בצד המזרחי של הירדן, הם קראו לצד השני פשוט "עבר הירדן", והמילה וָהָלְאָה פירושה להמשיך הלאה ולמעלה אל תוך הארץ.
הם אומרים למשה שהם מוותרים מראש על החלק שלהם בארץ ישראל. הוויתור הזה בעצם עוזר לשאר השבטים, כי עכשיו יישאר להם שטח הרבה יותר גדול בארץ הטובה. ולמה הם מוותרים? הם אומרים כִּי בָאָה נַּחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ. כלומר, הם לא פוחדים, אלא פשוט מרגישים שה' כבר נתן להם את הנחלה שלהם בצד המזרחי. האזור הזה מושלם בשבילם כי יש להם המון כבשים ופרות, והם מרגישים שהנחלה הזו פשוט באה אליהם כמתנה נפלאה מאת ה', בלי שהם אפילו יצטרכו להתאמץ ולחפש אותה.