קרה לכם פעם שהייתם צריכים להשאיר משהו שמאוד יקר לכם במקום אחר, והייתם צריכים לסמוך על מישהו שישמור עליו? זה בדיוק מה שקרה לבני גד ובני ראובן. הם עמדו לחצות את נהר הירדן כדי לעזור לכבוש את הארץ, והיו צריכים להשאיר מאחור את המשפחות שלהם ואת כל הרכוש. הם מצהירים באומץ שהם משאירים אותם בעבר הירדן, וזה מראה כמה ביטחון עמוק היה להם בה'. במקום לפחד שהנשים והילדים יישארו בלי הגנה של הצבא הגדול, הם פשוט סמכו על ה' שישמור עליהם כשלא יהיו שם.
ההחלטה הזו גם שינתה את התוכניות שלהם. בהתחלה, השבטים חשבו שכל הגברים צריכים לצאת למלחמה. לכן הם תכננו לבנות ערים חדשות ממש קרוב לנהר הירדן, כדי שיוכלו לרוץ מהר בחזרה לעזור למשפחות אם תהיה סכנה. אבל אז משה הסביר להם שרק החיילים הגיבורים ביותר צריכים לעבור, מה שאומר שהרבה גברים יישארו מאחור. כשהם הבינו את זה, הם כבר לא היו צריכים לבנות יישובים חדשים על שפת הנהר. לכן הם אומרים שהמשפחות שלהם יישארו בְּעָרֵי הַגִּלְעָד, כלומר בערים הרגילות שכבר נכבשו, אפילו אם הן רחוקות יותר מהנהר, כי עכשיו יש מי שיישאר איתם ויגן עליהם.