במדבר, פרק ל״ב, פסוק ל״ט

יצא לכם פעם להיות בקבוצה, ולפתע מישהו אחד אמיץ במיוחד קם ולוקח פיקוד כדי להוביל את כולם? כשבני ישראל עמדו להיכנס לארץ, לא רק שבטי ראובן וגד ביקשו להישאר בעבר הירדן, אלא גם משפחות משבט מנשה לקחו יוזמה והחליטו להילחם על אזור נוסף. המילים וַיֵּלְכוּ וכן וַיִּלְכְּדֻהָ מספרות לנו שהם הלכו לאזור שנקרא גלעד וכבשו אותו. המהלך הזה קרה למעשה עוד קודם לכן, בזמן המלחמה מול עוג מלך הבשן, ומשה רבנו הסכים לאשר להם לקבל את האזור הזה כנחלה בזכות כך שהם אלה שכבשו אותו בפועל. כדי להתיישב שם, הם היו צריכים להעביר מן המקום את העם האמורי, וכאן מופיעה המילה וַיּוֹרֶשׁ, שפירושה לגרש ולסלק את יושבי הארץ. אבל יש כאן משהו מעניין: בהתחלה מסופר על קבוצה שלמה של אנשים שהלכו וכבשו בלשון רבים, ולפתע המילה שמספרת על הגירוש נכתבת בלשון יחיד. הסיבה לכך היא שהיה גיבור מלחמה אחד מיוחד מתוך המשפחה, והוא זה שעמד בראש הכוח, הוביל את כולם וביצע את הגירוש.