דניאל ניצב מול המלך ומסרב בתוקף ובאופן ישיר לקבל את התגמולים המפוארים שהוצעו לו בתמורה לפענוח הכתובת המסתורית שעל הקיר. עם זאת, הוא מסכים מיד לקרוא את הכתב ולפרש אותו, מבלי לדרוש דבר בתמורה.
הפרשנים מבארים את המילים המרכזיות בפסוק: מתנתך הן מתנות המלך; ונבזביתך מתייחס לדורונות גדולים, מענקים נדיבים ופיזור רב של ממון [רש"י, מצודת ציון, שטיינזלץ]; המילים לאחרן הב משמעותן תן לאדם אחר [רש"י]; והמילה ברם פירושה אולם או אבל [מצודת דוד].
סירובו של דניאל מציג את אצילות נפשו ונדיבותו, ומזכיר את התנהגותו של אברהם אבינו שסירב לקחת שלל ממלך סדום [יוסף אבן יחיא]. דניאל מצהיר כי יקרא את הכתב ויגיד את פתרונו בחינם [מצודת דוד], והוא עושה זאת למען המלך עצמו ולא כדי להתפאר בחכמתו [אלשיך]. מנגד, יש המסבירים כי דניאל סבר שהמשימה כלל אינה מצדיקה שכר כה מופלג. עבור מי שמכיר את סוג האותיות, קריאת הכתב ופענוחו הם דבר קל ופשוט. יתרה מכך, דניאל ראה בכך חובה בסיסית להודיע למלך על עניינים הנוגעים לו ללא חיפוש בצע [מלבי"ם].
סגנון דיבורו של דניאל מעורר תמיהה, שכן הוא נשמע בוטה ונעדר את הגינונים המקובלים של חלוקת כבוד למלכות. ההסבר לכך הוא שדניאל כבר ראה ברוחו כי הוד המלכות סר מעל המלך, והוא נחשב כעת לאדם פשוט [חומת אנך].
בנוסף, ישנה אבחנה מעניינת בכפילות שבדברי דניאל, המפריד בין המתנות לבין הנבזביות. המלך הציע שני סוגים של תגמולים: חפצים פיזיים כמו בגדי ארגמן ורביד זהב, וכן כוח פוליטי של שלטון על שליש מהממלכה. לגבי החפצים הפיזיים, דניאל אומר למלך שישאיר אותם לעצמו, כאומר מתנתך לך להוין. אך בכל הנוגע לשלטון, דניאל רומז על העתיד להתרחש ואומר ונבזביתך לאחרן הב, כלומר תן אותם לאחר. בכך הוא רומז למלך כי ממלכתו כבר אינה שלו, אלא נגזרה מאת ה', ובקרוב היא תינתן לשליט אחר [אלשיך].