דניאל פונה אל המלך בטון ישיר ונעדר גינוני כבוד, שכן הוא כבר רואה ברוחו כי הוד המלכות סר מעליו. הוא מסרב באצילות לקבל שכר על פענוח הכתובת, ואומר למלך כי מַתְּנָתָךְ החומריות לָךְ לֶהֶוְיָן, כלומר יישארו בידיו. לעומת זאת, לגבי וּנְבָזְבְּיָתָךְ, המענקים הגדולים של סמכויות השלטון, הוא מורה לו לְאׇחֳרָן הַב, תן לאדם אחר, כרמז לכך שנגזר מאת ה' שממלכתו תינתן בקרוב לשליט זר. בְּרַם, אולם, דניאל מצהיר כי יקרא את הכתב ויגיד את פתרונו בחינם, שכן עבורו פענוח האותיות הוא משימה פשוטה וחובה בסיסית שאין לדרוש עליה בצע כסף.
דניאל, פרק ה׳, פסוק י״ז
בֵּאדַ֜יִן עָנֵ֣ה דָנִיֵּ֗אל וְאָמַר֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א מַתְּנָתָךְ֙ לָ֣ךְ לֶֽהֶוְיָ֔ן וּנְבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ לְאׇחֳרָ֣ן הַ֑ב בְּרַ֗ם כְּתָבָא֙ אֶקְרֵ֣א לְמַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א אֲהוֹדְעִנֵּֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.