דניאל, פרק ה׳, פסוק ט״ז

שמעו של דניאל הגיע לאוזני המלך כמי שמסוגל, כלומר תִכּוּל, לפתור פתרונות ולהתיר דברים סתומים וחידתיים, יכולת המתוארת במילים פִּשְׁרִין לְמִפְשַׁר וְקִטְרִין לְמִשְׁרֵא. מתוך ערמומיות וחשש שדניאל ייעזר בחכמים אחרים לקריאת הטקסט, המלך מציב לו דרישה כפולה שעליו לבצע לבדו כדי להוכיח את חכמתו: גם לקרוא את הכתב, כְּתָבָא לְמִקְרֵא, וגם להודיע את פתרונו, וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעוּתַנִי. בתמורה להצלחה מובטח לדניאל שכר רב המהווה הוקרה על חכמתו העצומה, הכולל לבוש ארגמן יוקרתי המכונה אַרְגְּוָנָא, ושרשרת זהב, וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא, אשר תונח עַל צַוְּארָךְ. בנוסף למתנות אלו, הוא יזכה למשול כשר השלישי בחשיבותו בממלכה, כפי שמובטח במילים וְתַלְתָּא בְמַלְכוּתָא תִּשְׁלַט.