דניאל מציג בפני המלך את הכתב המסתורי שהופיע על הקיר וחושף את קריאתו המדויקת. המילה רשים משמעותה נרשם ונכתב. המילה מנא מציינת דבר שנספר ומחושב. המילה ופרסין טומנת בחובה משמעות כפולה: מצד אחד היא מסמלת את פריסתה, שבירתה וכריתתה של המלכות, ומצד שני היא רומזת לאימפריות של מדי ופרס שעתידות לרשת אותה [אבן עזרא].
סביב פסוק זה עולה השאלה מדוע חכמי בבל לא הצליחו לקרוא את הכתוב בעצמם. ייתכן שהמילים נכתבו בכתב עברי שהבבלים לא הכירו, בכתב זר אחר, או באמצעות סמלים שרק דניאל ידע לפענח [ביאור שטיינזלץ]. גישה מפורטת המבוססת על מסורת חז"ל מסבירה שהקושי נבע מאופן סידור האותיות כמעין צופן. הכתב היה מסודר בשלוש שורות עוקבות, כאשר בשורה הראשונה נכתב "ממתוס", בשנייה "ננקפי" ובשלישית "אאלרן". חכמי המלך ניסו לקרוא כל שורה בפני עצמה באופן אופקי, ולכן לא מצאו בהן כל משמעות או היגיון. דניאל פענח את הצופן בכך שקרא את האותיות מלמעלה למטה, בטורים. צירוף האותיות של הטור הראשון והשני יצרו את המילים "מנא מנא", הטור השלישי יצר את המילה "תקל", והטורים הרביעי והחמישי התחברו יחד למילה "ופרסין" [מצודת דוד].