קרה לכם פעם שנבהלתם ממשהו, ואז פתאום הבנתם שהמצב אפילו יותר מסובך ממה שחשבתם בהתחלה? זה בדיוק מה שקרה למלך בלשאצר בארמון. המראה המלחיץ של היד שכתבה חידה על הקיר גרם לכולם להתעורר משמחת המשתה, וכשאף אחד לא הצליח לפענח את הכתב, התחילה מהומה גדולה. המלך שַׂגִּיא מִתְבָּהַל, כלומר נבהל ופחד עד מאוד. החרדה שלו רק הלכה וגברה, ובעקבותיה וְזִיוֹהִי שָׁנַיִן עֲלוֹהִי - מראה הפנים שלו השתנה והפך לחוור אפילו יותר מקודם. הפחד הגדול הזה נבע מכמה סיבות: קודם כל, הוא הבין שאם החכמים לא מצליחים לקרוא את הכתוב, כנראה אבדה התקווה להבין את המסר. שנית, התברר לו שזה לא איזה כישוף שהחכמים יכולים לבטל, אלא משהו שמגיע ישירות מאת ה׳. בנוסף, המלך הבין שאם מגיעה אזהרה ברורה מהשמיים, המטרה היא לאפשר לאדם לתקן את מעשיו. אבל כשהמסר סתום ואי אפשר להבין אותו, זה סימן לדבר קשה שאי אפשר לברוח ממנו. סביב המלך, גם השרים והאנשים החשובים שלו, שנקראים וְרַבְרְבָנוֹהִי, היו מִשְׁתַּבְּשִׁין. הם היו מבולבלים לגמרי, אובדי עצות ומלאי חרדה, ופשוט לא ידעו מה לעשות.
דניאל, פרק ה׳, פסוק ט׳
אֱ֠דַ֠יִן מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ שַׂגִּ֣יא מִתְבָּהַ֔ל וְזִיוֺ֖הִי שָׁנַ֣יִן עֲל֑וֹהִי וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.