דניאל, פרק ז׳, פסוק י״ט

מתעורר רצון עז לעמוד על האמת ועל משמעות הפתרון, אֱדַיִן צְבִית לְיַצָּבָא, תוך התמקדות בלעדית עַל־חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא, היא החיה הרביעית, שכן מהלך ההיסטוריה וקץ הימים יגיעו רק לאחר ביטולה של מלכות זו. חיה זו מתוארת כמי שהֲוָת שָׁנְיָה מִן־כָּלְּהֵן, משונה ושונה בתכלית מקודמותיה משום שאיגדה בתוכה את כל מאפייניהן, וכן הייתה מעוררת אימה ופחד באופן חריג, דְּחִילָה יַתִּירָה. כלי המשחית שלה, שִׁנַּהּ דִּי־פַרְזֶל וְטִפְרַהּ דִּי־נְחָשׁ, שהם שיני ברזל וציפורני נחושת, באים להדגיש את כוחה העצום של החיה כבר מראשית עלייתה לשלטון. בכוח רב זה היא אוכלת ומרסקת עד דק, אָכְלָה מַדְּקָה, ואת מה שנותר היא רומסת ודורסת ברגליה, וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה.