קרה לכם פעם שקראתם סיפור, ופתאום ברגע אחד הכל התהפך והתוכנית של הרשע פעלה נגדו? זה בדיוק מה שקורה כאן במגילה.
המילה וּבְבֹאָהּ פירושה "וכאשר היא באה". אבל מי זו "היא"? המפרשים מסבירים שהכוונה היא לאסתר המלכה, שבאה להתחנן בפני המלך על העם שלה. מרדכי, שכתב את המגילה, בחר שלא לכתוב את שמה של אסתר במפורש מתוך כבוד אליה. בנוסף, מרדכי כתב את הדברים בזהירות ובחכמה. הוא ניסח את הסיפור כך שייראה כאילו המלך ממש הופתע לגלות שהמן עשה דברים רעים מאחורי גבו. כך מרדכי שמר על כבודו של המלך, למרות שבהתחלה המלך הסכים לגזרה.
ברגע שהמלך גילה את האמת, הוא אָמַר עִם הַסֵּפֶר. כלומר, הוא ציווה מיד לכתוב ספרים ואיגרות חדשות שיבטלו את הגזרה הרעה ויצילו את היהודים.
בסוף, אנחנו רואים שיָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה של המן עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו. המן תכנן לעקור ולהשמיד את כל עם ישראל מהשורש, ולכן הוא קיבל עונש של "מידה כנגד מידה". התוכנית הרעה שלו חזרה אליו, והוא ובניו נתלו ונענשו יחד, כדי לעצור ולעקור לחלוטין את המשפחה הרעה שלו.