האם יצא לכם פעם להציץ לתוך מגילת אסתר אמיתית מוקלף ולשים לב שיש בה כל מיני אותיות משונות, חלקן ענקיות וחלקן קטנטנות? כשקוראים את השמות של בני המן האחרונים, יש לסופרים שכותבים את המגילה מסורת מיוחדת וקפדנית איך לכתוב אותם. למשל, בשם פַּרְמַשְׁתָּא, האות שין נכתבת ממש קטנה.
אבל השם המעניין מכולם הוא השם האחרון ברשימה, וַיְזָתָא. בשם הזה, האות זין קטנה, ואילו האות וו שבהתחלה נכתבת כאות גדולה במיוחד. היא כתובה זקופה, מתוחה וארוכה, ומזכירה בצורה שלה מוט ארוך של מלחים שמכוונים איתו ספינות בים כדי שלא ייתקעו במכשולים. למה דווקא האות הזו כל כך גבוהה? ההסבר המרתק לכך הוא שוַיְזָתָא היה הצעיר מבין כל האחים, ילד בן שש בלבד, אבל באופן מפתיע וחריג הוא היה גבוה יותר מכל האחים הגדולים שלו. האות וו הענקית והארוכה נועדה פשוט להזכיר לנו את הגובה המיוחד שלו.