תארו לעצמכם שכל הבגדים שלכם היו רק בצבע לבן. ככה בערך נראו רוב הבגדים של הכהנים שעבדו במשכן, הם היו לבנים וטהורים. אבל היה פריט אחד מיוחד שהוסיף המון צבע וחיים ללבוש שלהם. קוראים לו הָאַבְנֵט, שזו בעצם החגורה של הכהן. בזמן שהכותונת והכובע היו לבנים לגמרי, החגורה ששמו מעליהם הייתה ארוגה מחוטים צבעוניים ויפים של תכלת, ארגמן ואדום.
התורה כותבת וְאֶת הָאַבְנֵט בלשון יחיד, כלומר חגורה אחת, ולא בלשון רבים כמו שאר הבגדים. למה? כי בגדים כמו חולצה או מכנסיים צריך לתפור בדיוק לפי המידה של כל כהן, אבל חגורה אפשר להתאים לכל אחד. החגורה של אהרן הכהן הייתה בדיוק כמו החגורות של הבנים שלו, וכולם יכלו להשתמש באותו סוג של חגורה.
בסוף התיאור מופיעות המילים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. השם של משה מופיע המון פעמים בזמן בניית המשכן, וזה לא קרה במקרה. אחרי חטא העגל, משה ביקש מה' שימחק את השם שלו מהתורה. ה' רצה לפצות אותו ולכבד אותו, ולכן הבטיח לכתוב את שמו פעמים רבות. זה ממש כמו מלך שביקש מהעבד שלו לבנות לו ארמון. העבד הנאמן כתב את שם המלך על כל דבר בארמון, וכשהבנייה הסתיימה, המלך החליט לכתוב את השם של העבד בכל מקום כדי להגיד לו תודה ולהראות לכולם כמה הוא חשוב.