יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשאנחנו בוחרים להתנהג בצורה לא טובה לאורך זמן? הנביא מסביר לעם ישראל שהצרות שלהם לא קרו סתם כך, אלא שהם הביאו אותן על עצמם בגלל שתי טעויות חמורות.
קודם כל, הוא אומר להם בְּדָמֵךְ אֲשֶׁר שָׁפַכְתְּ אָשַׁמְתְּ. העם פגע באנשים אחרים והתנהג באלימות. המעשים הרעים האלה יצרו אשמה גדולה והם הסיבה המרכזית לעונש. בנוסף לכך, וּבְגִלּוּלַיִךְ אֲשֶׁר עָשִׂית טָמֵאת. העם בחר לעבוד עבודה זרה ולהשתחוות לפסלים במקום להאמין ב-ה', וזה טימא את העיר והרחיק ממנה את הקדושה והטהרה.
בגלל המעשים האלה, הנביא ממשיך ואומר וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבוֹא עַד שְׁנוֹתָיִךְ. כלומר, במו ידיכם ובגלל הבחירות שלכם, קירבתם את ימי העונש והגלות. אף אחד לא הכריח אתכם, אלא אתם אלו שהבאתם את התקופה הקשה הזו על עצמכם.
התוצאה העצובה של כל זה היא עַל כֵּן נְתַתִּיךְ חֶרְפָּה לַגּוֹיִם וְקַלָּסָה לְכָל הָאֲרָצוֹת. בגלל החטאים, ה' מוסר את העם לשליטת עמים אחרים. פעם, כל האומות כיבדו את עם ישראל, אבל עכשיו המצב התהפך. המילה קַלָּסָה פירושה לעג ודיבה. במקום לקבל כבוד, העמים מסביב צוחקים עליהם, מדברים עליהם רעות ומבזים אותם, במיוחד בגלל שהם עזבו את התורה של ה'.