יצא לכם פעם לסדר את החפצים שלכם ולשמור את הדבר שאתם הכי אוהבים ממש לסוף, כדי שתוכלו להתרכז רק בו? התורה עושה משהו דומה כשהיא מספרת לנו על הנכדים של נח. קודם היא סיפרה על משפחתו של יפת, ועכשיו היא עוברת לספר על הבנים של חם. למה היא לא מספרת על שם? התורה בכוונה משאירה את שם לסוף, כי ממנו ייוולד בסופו של דבר העם שלנו. היא רוצה לסיים לספר על המשפחות האחרות, כדי שתוכל להמשיך ולהתרכז בסיפור החשוב באמת.
הבנים של חם הפכו לעמים גדולים ומוכרים. הבן הראשון הוא כוש, שהפך לעם שחי באזור עתיק דרומית למצרים. הבן השני הוא מצרים, שכולנו מכירים. שמתם לב שהשם שלו נשמע כמו מילה ברבים? זה בגלל שארץ מצרים העתיקה הייתה מחולקת לשני חלקים, אזור עליון ואזור תחתון. הבן השלישי הוא פוט, שהפך לעם שחי באזור לוב. הבן הרביעי והאחרון הוא כנען, שזה בעצם כל השבטים שגרו בארץ שעתידה להיות ארץ ישראל. השם שלו קשור למילה כניעה, וזה מרמז על כך שהם גרו באזור נמוך, בניגוד לעמים אחרים שגרו על הרים גבוהים.