יצא לכם פעם להסתכל על מפת העולם ולראות כמה ארצות שונות יש, ואיך בכל מקום מדברים בשפה אחרת? אחרי המבול, בניו של נח התחילו להתרבות ולהקים משפחות חדשות. הילדים והנכדים של יפת, אחד הבנים של נח, החליטו לנדוד ולחפש מקומות חדשים לגור בהם. המילה מֵאֵלֶּה מלמדת אותנו שדווקא מהמשפחות האלו צמחו עמים גדולים וחשובים. כשהתורה אומרת שהם נִפְרְדוּ, היא מתארת תהליך טבעי ושקט. הם פשוט התרבו, חיפשו מרחבים חדשים ועברו לגור בהם בשלום, ממש כמו הברכה שקיבל יפת להתרחב במרחבי העולם.
לאן הם הלכו? בניגוד לבנים האחרים של נח שנשארו לגור קרובים זה לזה על יבשה אחת גדולה, בני יפת נדדו רחוק מאוד והגיעו אל אִיֵּי הַגּוֹיִם. אלו היו איים בודדים שמוקפים במים מכל הכיוונים, או ארצות רחוקות מאוד מעבר לים שקשה להגיע אליהן.
התורה מספרת שהם חיו שם אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ, כלומר כל קבוצה דיברה בשפה משלה. אולי תשאלו את עצמכם, הרי באותו זמן כולם בעולם דיברו רק שפה אחת עד למקרה של מגדל בבל? התשובה היא שכאן התורה מספרת לנו את הסוף של הסיפור, ומתארת את המצב כפי שהיה אחרי שהשפות התבלבלו וכל קבוצה קיבלה שפה משלה.
הם חיו לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם, מחולקים למשפחות ולעמים שונים. הפירוט המדויק הזה של כל השמות והמשפחות בא להראות לנו איך בני האדם הצליחו להשתקם ולמלא את העולם מחדש בזמן קצר בזכות החסד של ה'. בנוסף, כך אנחנו יכולים לראות בדיוק איך עבר הסיפור האמיתי של בריאת העולם והמבול מאב לבן, מאנשים שראו הכל בעיניים שלהם ועד לאברהם אבינו.