בראשית, פרק ל״א, פסוק כ״ו

לבן, המעורער מבריחתו הפתאומית של יעקב שהביא לו שגשוג כלכלי, מטיח בו האשמות קשות ושואל מֶה עָשִׂיתָ. בטענתו וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי הוא קובל שיעקב הוליך אותו שולל ומנע ממנו להיפרד ממשפחתו, מעשה שלדבריו גם מוכיח חוסר כבוד כלפי הנשים. בנוסף, הוא מאשים כי יעקב לקח אותן בעל כורחן וללא ליווי משפחתי, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב, כאילו היו נשים הנלקחות בשבי על ידי חיל צבא. דאגתו האבהית כביכול עומדת בניגוד לרצון בנותיו להשתחרר ממנו, ודבריו חושפים סתירה בין פעולת התגנבות חשאית לבין מצעד צבאי פומבי. למעשה, יעקב בחר במכוון לצעוד בגלוי כדי שעוברי האורח יניחו שלבן אישר את המסע, וכך הצליח להסתיר את בריחתו ולעכב את הגעת השמועה לאוזני חותנו.