בראשית, פרק ל״א, פסוק נ״ד

חותם ברית השלום וסיום הסכסוך עם לבן מצוינים בסעודה משותפת, שבה וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח, לא כקורבן לה' אלא כשחיטת בהמות למשתה חגיגי. יעקב טרח והכין את הסעודה בעצמו כדי שלא ליהנות מרכוש חותנו, וכאשר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו, הוא לא קרא לבניו אלא הזמין את אנשי לבן שבעקבות הברית הפכו לאוהביו. אף על פי שלבן לא הוזמן רשמית משום שנחשב כעת למעין מארח שותף, אנשיו הוזמנו לֶאֱכׇל לָחֶם, מונח המשמש לתיאור מזון כללי ומכוון כאן לבשר. למרות שיעקב יזם את המשתה, יש הסבורים כי נמנע מלאכול עם עובדי האלילים, אך האווירה השלווה שבה וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר אפשרה למשפחה להיפרד כראוי ובנחת.