יעקב מציג בפני נשיו התגלות אלוהית, המורכבת מחלום בודד שאירע לאחרונה או משילוב של נבואות מתקופות שונות, במטרה לשכנע אותן לעזוב את בית אביהן. בדבריו, ה' מזדהה בתור הָאֵל בֵּית־אֵל, האלוהים שנגלה אליו בתחילת דרכו, ומזכיר לו את הפעולות שעשה שם: אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, כלומר יציקת השמן להקדשת האבן למזבח עתידי, וכן אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר לעבוד את ה' אם ישמור עליו. מכיוון שה' עמד בהבטחתו והגן עליו, מגיע כעת הציווי הדחוף עַתָּה קוּם צֵא, שנועד למנוע את הסכנה הרוחנית שבעיכוב תשלום הנדר ואת הסכנה הפיזית שבהישארות במקום. לבסוף יעקב נדרש לחזור אֶל־אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ, היא העיר חברון, והוא בוחר להשתמש בניסוח עדין זה במקום לומר "ארץ אבותיך" מתוך רגישות לנשיו שנאלצות כעת לעזוב את מולדתן שלהן.
בראשית, פרק ל״א, פסוק י״ג
פרשת ויצא
אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.