התגלות שמימית בחלום מעוררת שאלה לגבי זהותו המדויקת של הדובר. הכתוב מציין כי מלאך האלהים פונה אל יעקב, אך בהמשך החלום הדובר מזהה את עצמו באופן ישיר כאלוקים עצמו.
כדי ליישב פער זה, ההסבר הפשוט הוא שהמלאך פועל כשליח בלבד, ומדבר בשמו של ה׳ אשר שלח אותו. מנגד, גישה עמוקה יותר רואה בדמות זו את "המלאך הגואל", כלומר התגלות ישירה של ה׳ עצמו ולא של שליח נפרד. לפי פירוש זה, הצירוף מלאך האלהים אינו מתאר ישות נפרדת, אלא מבטא את נוכחותו ופעולתו של ה׳ בעולם. תפיסה זו עולה בקנה אחד עם הופעות דומות במקרא, כגון ההתגלות אל אברהם או אל משה בסנה הבוער, שבהן ההופעה המלאכית והאלוהית מזוהות זו עם זו לחלוטין [הכתב והקבלה].