בראשית, פרק ל״א, פסוק נ׳

לבן, שככל הנראה מחפש אמתלה להצדיק את המרדף אחר יעקב, מציב תנאים הנוגעים ליחסו לארבע נשותיו, ומזהיר אותו אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי בדרך של מניעת קרבה אינטימית, פגיעה בכבודן או שעבודן. כמו כן הוא דורש וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי, כדי למנוע הכנסת נשים מתחרות שיקפחו את מעמדן, ומשום שנישואים לנשים מקומיות יוכיחו שיעקב עזב לחלוטין וללא כוונה לשוב. מכיוון שהיחסים הזוגיים הם פרטיים, ומשום שיעקב עובר לארץ רחוקה, מצהיר לבן כי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ שיכול לשמש כעד אובייקטיבי שאינו קרוב משפחה ולפקח על המעשים. בשל כך הוא קובע רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ, שכן רק ה' רואה את הנסתרות ויוכל להעניש את מי שיפר את ההסכם, המונצח גם בעולם המעשה באמצעות גל אבנים לעדות.