בראשית, פרק ל״א, פסוק מ״ד

לאחר שמאמציו להאשים את יעקב נכשלים, לבן משנה את גישתו ומציע לשים את משקעי העבר מאחור למען שלום הנשים והילדים. הפנייה לְכָה מבטאת בקשה אישית מיוחדת ליעקב, שלבן בוטח בו שישמור על ההסכם משום שהוא עובד את ה', ולכן הוא מציע כי נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה למען אי פגיעה הדדית. לגבי הקביעה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ, יש המסבירים כי לבן מזמין את ה' להיות הדיין העליון שיפקח על ההסכם. מנגד, יש הטוענים כי העד הוא אובייקט פיזי כמו גל אבנים או מצבה, שיוקם כתזכורת מוחשית לברית זו. עדים פיזיים אלו נועדו להציב גבול גשמי ורוחני ברור, ולהבטיח הפרדה מוחלטת בין כוחות הקדושה של יעקב לכוחות הטומאה של לבן.