שני הצדדים חותמים על ברית שלום ומעניקים לגל האבנים שם בעל משמעות זהה, איש איש בשפתו. וַיִּקְרָא־לוֹ לָבָן יְגַר, שמשמעותו ערימת אבנים, שָׂהֲדוּתָא, כלומר עדות, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד, גל המשמש כעדות להסכם. הפער הלשוני משקף מניעים נסתרים, כאשר ייתכן שלבן דיבר בארמית בעורמה כדי שמלאכי ה' לא יבינו את הברית, בעוד יעקב שמר על שפה נקייה ופעל בתמימות. בנוסף, בחירת המילים מבטאת את דאגותיהם השונות, שכן לבן חיפש עדות קבועה לעתיד הרחוק, ואילו יעקב הסתפק בעדות זמנית מפני סכנה מיידית. למרות פערים אלו, עצם שילוב המילים הארמיות בתורה מעניק לשפה זו כבוד וקדושה, ומעיד על קרבתה ההלכתית והרוחנית לעברית.
בראשית, פרק ל״א, פסוק מ״ז
פרשת ויצא
וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.