בראשית, פרק ל״א, פסוק ל״ז

יעקב מטיח בלבן כי אופן החיפוש הכוחני שלו, שבו מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת־כׇּל־כֵּלַ֗י ובדקת גם חפצים קטנים, חושף כי הוא משליך עליו את פגמיו וחושד בו בגניבת רכוש רגיל. בשל כך הוא מאתגר אותו ושואל מַה־מָּצָ֙אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי־בֵיתֶ֔ךָ, ודורש ממנו שִׂ֣ים כֹּ֔ה, כדי שיציג את טענותיו ואת החפצים בגלוי ולא בסתר. יעקב מתעקש שהעימות ייעשה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ, בנוכחות הרועים של שניהם, שכן אינו סומך על אנשיו הרמאים של לבן אך יודע שהם מסוגלים לזהות היטב את רכוש אדונם. מטרת האסיפה היא שוְיוֹכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ, כלומר שהנוכחים יכריעו ויפסקו את הדין מי משניהם הוא הפושע האמיתי, יעקב הנרדף או לבן המנצל.