מלכים ב, פרק כ״ג, פסוק ל״א

לאחר מותו של המלך הצדיק יאשיהו, התחולל משבר ירושה דרמטי בממלכת יהודה. עם הארץ בחר להמליך את יהואחז, אך שלטונו היה קצר ימים והסתיים בנסיבות טרגיות.

בֶּן־עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בלבד מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם [שטיינזלץ]. המלכתו של יהואחז לוותה במשיחה בשמן, פעולה חריגה כאשר בן יורש את כס אביו. משיחה נדרשת רק כאשר ישנה מחלוקת על הירושה, והמחלוקת במקרה זה נבעה מכך שיהואחז לא היה הבן הבכור, שכן אחיו יהויקים היה מבוגר ממנו בשנתיים [אברבנאל].

מדוע בחרו העם לדלג על האח הגדול ולהמליך את הצעיר? המפרשים מציגים שתי גישות הפוכות [אברבנאל]. לפי חכמינו, יהואחז נבחר משום שמידותיו ודעתו היו תואמות לאלו של אבותיו, בניגוד לאחיו יהויקים. מנגד, יש הסבורים כי העם פעל שלא כהוגן ובחר בכוח באח הצעיר, מתוך תקווה שישתף פעולה עם מעשיהם הרעים, שכן הם חששו שהאח הגדול ימשיך בדרך הישר של אביו יאשיהו ביראת ה'.

בספר דברי הימים מוזכרים בניו של יאשיהו, אך השם יהואחז נעדר מהרשימה. במקומו מופיע הבן שלום, שעליו ניבא ירמיהו כי יגלה למצרים ולא ישוב. הפרשנים מסבירים כי שלום הוא למעשה יהואחז, והוא כונה בשם יְהוֹאָחָז משום שאחז בשרביט המלכות שלא היה שייך לו בזכות הירושה הטבעית [אברבנאל].

ההתערבות הבוטה של העם בסדר הירושה הובילה לתוצאות קשות. פרעה נכה, מלך מצרים, ראה כי העם פעל שלא כראוי כשהמליך את הבן הצעיר ודחק את הבכור. בתגובה, הוא הדיח את יהואחז לאחר שלושה חודשים בלבד, קנס את הארץ כעונש על המלכתו הפסולה, הגלה את יהואחז למצרים והמליך תחתיו את האח הגדול, יהויקים [אברבנאל].