בעיצומו של מסע הטיהור של יאשיהו ועקירת עבודת האלילים, צד את עינו קבר אחד ייחודי שעורר את פליאתו. המילה הצִּיּוּן מתארת סימן, מצבה או מבנה שנבנה על גבי קבר במטרה לזהותו, והמילה הַלָּז משמעותה הזה או ההוא [מצודת ציון, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מציעים שתי גישות מרכזיות לשאלה מדוע דווקא קבר זה משך את תשומת ליבו של המלך. הגישה הראשונה מסבירה כי יאשיהו ראה מצבה גדולה ומשונה בגודלה, שניכרה ובלטה בבירור משאר הקברים בסביבה [מצודת דוד, רד"ק]. הסיבה לאותו מבנה בולט היא שהנביא הזקן מבית אל ציווה על בניו להקים ציון גדול במכוון. הוא ידע שנבואת הפורענות תתגשם ויאשיהו יוציא עצמות מקבריהן כדי לשורפן, ולכן ביקש להבטיח שקבר זה יהיה ניכר ולא ייפגע, מתוך ידיעה שעצמותיו של נביא האמת לא יוצאו מקברן [רד"ק].
הגישה השנייה מתארת מחזה פלאי שנגלה לעיני המלך. יאשיהו ראה קבר שמצדו האחד צומחים קוצים, קמשונים וחרולים, ואילו מצדו השני עולים הדסים ועשבי בשמים. תופעה זו שיקפה את זהותם המנוגדת של שני האישים הקבורים יחד באותו מקום: נביא האמת הצדיק, ונביא השקר הרשע שציווה על בניו לקבור אותו לצידו [רש"י, רד"ק].
בתשובה לשאלת המלך, אנשי העיר משיבים כי זהו קברו של איש האלוהים אשר וַיִּקְרָא, כלומר הכריז מראש על המעשים שיאשיהו עושה כעת [ביאור שטיינזלץ]. הידיעה של אנשי העיר אודות זהות הקבורים במקום פליאה, שכן חלפו למעלה משלוש מאות וחמישים שנה מאז הקבורה ועד לימי יאשיהו. ההסבר לכך הוא שמדובר במסורת וקבלה שעברה בעל פה מאב לבן לאורך הדורות [רד"ק].
מבחינה לשונית, הצירוף הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים נכתב בחסרון של מילת סמיכות, ויש לקרוא זאת כאילו נכתב "הקבר קבר איש האלוהים". כמו כן, בצירוף עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל נוספה ה"א הידיעה למילה הנסמכת, שלא כמקובל בכללי הדקדוק הרגילים [רד"ק].