תארו לעצמכם אדם שרוצה מאוד לשמור על השם ועל המורשת של המשפחה שלו, אבל אין לו מי שימשיך את הדרך. זה בדיוק המצב של אדם בשם ששן. הכתוב מספר כי וְלֹא־הָיָה לְשֵׁשָׁן בָּנִים כִּי אִם־בָּנוֹת. אולי זה נשמע קצת מוזר, כי רק כמה פסוקים קודם לכן סופר שהיה לו בן בשם אחלי. אז איך זה הגיוני? ההסבר הפשוט ביותר הוא שאחלי אכן היה הבן שלו, אבל למרבה הצער הוא נפטר כשהיה צעיר מאוד ולא הספיק להקים משפחה משלו.
כדי לפתור את הבעיה ולהמשיך את השושלת, ששן החליט לעשות מעשה מיוחד. היה לו עֶבֶד מִצְרִי וּשְׁמוֹ יַרְחָע, שגדל אצלו בבית והיה ממש כמו בן משפחה. ששן החליט לשחרר את ירחע לחופשי ונתן לו להתחתן עם בתו. ברגע שהוא נתן לו להתחתן עם אישה חופשייה, ירחע הפך לאדם חופשי בעצמו וזה כבר לא היה נחשב לנישואין עם עבד.
למרות הכוונה הטובה של ששן לשמור על המשפחה, הייתה במעשה הזה טעות גדולה. הבעיה לא הייתה שירחע היה עבד בעברו, אלא שהוא היה מצרי. התורה אוסרת במפורש על מצרי מהדור הראשון לבוא בקהל ה׳ ולהתחתן עם אישה מישראל. הטעות הזו השאירה חותם עצוב בהיסטוריה, כי שנים רבות לאחר מכן, אחד מהצאצאים של ירחע עשה מעשה חמור מאוד שפגע במנהיג של העם וגרם לאסון גדול ליהודים שנשארו בארץ.