יצא לכם פעם לקבל כינוי מיוחד בגלל מעשה טוב שעשיתם? ברשימות המשפחות הארוכות של שבט יהודה אנחנו פוגשים אדם שנקרא כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה. המפרשים מסבירים שזהו בעצם כלב בן חצרון שכבר הוזכר קודם לכן. אז למה קוראים לו פתאום יפונה? הכינוי הזה מזכיר את המילה פנה, והוא ניתן לו מפני שהוא פנה והתרחק מהעצה הרעה של המרגלים, ונשאר נאמן לה'.
בהמשך הרשימה מוזכר נכדו, ומופיעה המילה וּקְנַז. אולי זה נשמע כאילו כתוב "ו-קנז", אבל האות ו' היא לא אות חיבור, אלא חלק בלתי נפרד מהשם המקורי שלו. פשוט קראו לו וקנז.
דבר נוסף ומעניין הוא שכתוב וּבְנֵי אלה, אף על פי שמוזכר רק בן אחד. הסיבה לכך היא שבספרים העתיקים שמהם הועתקו הרשימות, היו רשומים לאלה בנים נוספים. מכיוון שהם לא היו אנשים מוכרים במיוחד, התנ"ך לא פירט את שמותיהם והשאיר רק את וקנז, אך המילה הפותחת נשארה בלשון רבים.