תארו לעצמכם שחבר טוב מבקש לשבת לידכם בשולחן בכיתה כי אין לו מקום. בהתחלה זה נחמד, אבל מה קורה כשפתאום השולחן נהיה צפוף מדי ואתם צריכים את המקום שלכם בחזרה? משהו דומה קרה לשבט שמעון. השטח שבו הם גרו היה ממש בתוך השטח הענק של שבט יהודה. בהתחלה, בני יהודה שמרו על בני שמעון ונתנו להם לגור בערים כמו בית מרכבות, חצר סוסים, בית בראי ושעריים. הערים האלו היו שלהם המון זמן, ולכן נאמר אלה עריהם.
אבל עם השנים, שבט יהודה הלך וגדל. נהיה להם צפוף, והם ביקשו את האדמות שלהם בחזרה, כי הם טענו שהם רק השאילו אותן לבני שמעון. המתיחות הזו התחילה עוד בזמן שהמלך שאול שלט, אבל שאול לא עשה עם זה כלום. למה? גם כי הוא היה עסוק מאוד במלחמות, וגם כי הוא לא אהב את דוד שהגיע משבט יהודה, אז לא ממש היה אכפת לו שלשבט יהודה קשה וצפוף.
הכל השתנה כשהמלך דוד עלה לשלטון. פתאום שבט יהודה הפך לחזק יותר, והם דרשו את הערים שלהם בחזרה. דוד אכן דאג להעביר את בני שמעון למקום אחר כדי להחזיר את השטח לשבט שלו. בגלל זה מודגש שהערים האלו היו שייכות לשבט שמעון רק עד מלוך דויד, כלומר רק עד התקופה שבה דוד הפך למלך.