דברי הימים א, פרק ד׳, פסוק ל״א

I Chronicles 4:31Sefaria

וּבְבֵ֤ית מַרְכָּבוֹת֙ וּבַחֲצַ֣ר סוּסִ֔ים וּבְבֵ֥ית בִּרְאִ֖י וּֽבְשַׁעֲרָ֑יִם אֵ֥לֶּה עָרֵיהֶ֖ם עַד־מְלֹ֥ךְ דָּוִֽיד׃

נחלת שבט שמעון שכנה כמובלעת בתוך שטחו של שבט יהודה, וערים כגון בית מרכבות, חצר סוסים, בית בראי ושעריים היו ערי המושב שלהם, כפי שמסכם הצירוף אלה עריהם. עם הזמן התרבו בני יהודה, חשו צפיפות בנחלתם ודרשו בחזרה את האדמות שלטענתם רק הושאלו לבני שמעון. מתיחות זו החלה כבר בימי שאול, שנמנע מלהתערב בשל מלחמותיו ושנאתו לשבט יהודה, אך המצב השתנה מן הקצה אל הקצה עם חילופי השלטון. המילים עד מלוך דויד מציינות את נקודת המפנה שבה גברה ידו של שבט יהודה, ודוד פעל לגירוש בני שמעון מאותן ערים כדי להשיבן לשבטו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל׳
פסוק ל״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.