תארו לעצמכם שמישהו ממציא חוקים חדשים לגמרי למשחק שכולם מכירים, רק כדי שהוא יוכל להישאר המנהיג. זה בערך מה שעשה ירבעם. הוא פחד שאם בני ישראל ימשיכו לעלות לבית המקדש שבירושלים, הם יעזבו אותו ויחזרו למלך יהודה. לכן, הוא החליט לעשות מהפכה ולהמציא לעם דרך חדשה לעבוד את ה׳.
קודם כל, במקום בית המקדש שבו היה רק מזבח אחד, הוא בנה בֵּית בָּמוֹת. זה היה מבנה גדול בעיר דן שהיו בו הרבה מאוד מזבחות. כדי שהעם לא יחשוב שזה מוזר, ירבעם אמר להם שזה לא באמת חידוש, אלא פשוט חזרה למנהג ישן ומוכר שהיה קיים עוד לפני שבנו את המקדש.
אחר כך, הוא היה צריך אנשים שיעבדו במקום החדש שבנה. בבית המקדש האמיתי רק כהנים יכלו לעבוד, אבל ירבעם מינה כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם. כלומר, הוא נתן לכל אדם שרק רצה להיות כהן, בלי שום הגבלה.
האנשים שהוא בחר היו כאלה אֲשֶׁר לֹא־הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי. למה הוא הרחיק את הלויים האמיתיים מהתפקיד שלהם? קודם כל, הלויים פשוט לא הסכימו להשתתף בעבודה הזאת. הם היו נאמנים למסורת ולה׳, וסירבו לשתף פעולה. ירבעם פחד שאם הם יישארו, הם ישפיעו על העם לחזור לירושלים. חוץ מזה, כשהוא סילק את הלויים, הוא פטר את העם מהחובה לתת להם מתנות ומעשרות, וככה הוא ניסה למצוא חן בעיני האנשים ולגרום להם לאהוב את הכללים החדשים שלו.