האם שמתם לב פעם מה קורה לפרח ירוק ורענן שנשאר כמה ימים בחוץ? הוא לאט לאט מאבד את הצבע שלו ומתייבש. הנביא משתמש בתמונה הזו מעולם הטבע כדי ללמד אותנו על ההבדל בינינו לבין ה'.
כאשר מופיעה המילה חָצִיר, הכוונה היא לצמח לח, ירוק ורענן. אבל הצמח הזה לא נשאר ככה לתמיד. המילה יָבֵשׁ כתובה אמנם בצורה שנשמעת כמו זמן עבר, אבל בנבואה הכוונה היא למה שיקרה בעתיד, הצמח עתיד להתייבש. בנוסף לכך הוא גם נָבֵל, כלומר מתקמט וקמל, ברגע שרוח ה' נָשְׁבָה ונופחת עליו.
הנביא מסביר שהָעָם, כלומר כל בני האדם בעולם, דומים לאותו צמח. המילה אָכֵן באה להדגיש שזה באמת ובוודאות כך. החיים שלנו בעולם הם קצרים וחולפים מהר, ממש כמו שהרוח מייבשת את הצמחים. התיאור הזה לא נועד להעליב או להפחיד אותנו, אלא רק להראות את ההבדל העצום בינינו לבין ה': בעוד שהחיים של בני האדם קצרים, ה' והדברים שלו קיימים לנצח נצחים.