יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשקבוצה של אנשים מחליטה לעשות בדיוק ההפך ממה שה' ביקש? באותו זמן, היו אנשים מעם ישראל שהלכו למצרים. היו ביניהם כאלה שהכריחו אותם ללכת והם בכלל קיוו לחזור הביתה לארץ יהודה, אבל היו גם שרים ואנשים שממש רצו להישאר שם לתמיד. הנבואה שלנו מדברת בדיוק על הקבוצה השנייה, האנשים אֲשֶׁר שָׂמוּ פְנֵיהֶם, כלומר אלו שבחרו מיוזמתם ומתוך כוונה ברורה לעבור למצרים.
ה' אומר עליהם וְלָקַחְתִּי, כלומר הוא ייקח אותם אל עבר תקופה של צרות. התוצאה של המעשים שלהם תהיה שהם וְתַמּוּ כֹל, כולם יאבדו לגמרי. בדרך כלל, כשיש מלחמות או צרות, האנשים החזקים והעשירים אולי נפגעים בקרב אבל מצליחים להשיג לעצמם אוכל, והאנשים העניים והחלשים אולי רעבים אבל לא יוצאים להילחם. אבל כאן, הצרות יגיעו לכולם בלי שום הבדל, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ. גם החזקים וגם החלשים יקבלו את אותו עונש בדיוק ולא יוכלו להינצל.
מעבר לזה, האנשים האלה יהפכו לסמל של בושה. הם יהיו לְאָלָה, שזה אומר שאנשים אחרים ישתמשו בשם שלהם כדוגמה לקללה, והם יהיו גם לְשַׁמָּה, כלומר כל מי שישמע עליהם יהיה מופתע והמום מאיך שהם איבדו את הכל.