ירמיהו מדגיש בדבריו כי אינו מחדש דבר במסר שהוא מעביר, אלא הוא האחרון בשורת הנביאים הארוכה ששלח ה' כדי להוכיח את העם על חטאיהם [ביאור שטיינזלץ]. הביטוי הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ מתאר את הפעולה המתמדת של ה', שהיה משכים ושולח את נביאיו בזריזות רבה [מצודת דוד]. הקריאה אַל־נָא תַעֲשׂוּ מהווה בקשה ותחינה לשינוי מיידי: גם אם עשיתם את הרע עד עתה, אנא חדלו ואל תעשו זאת עוד [מצודת דוד]. החטא שעליו הנביאים מתריעים, המכונה דְּבַר־הַתֹּעֵבָה הַזֹּאת, הוא חטא עבודת האלילים שבה החזיק העם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק ד׳
וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כׇּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הַשְׁכֵּ֥ים וְשָׁלֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר אַל־נָ֣א תַעֲשׂ֗וּ אֵ֛ת דְּבַֽר־הַתֹּעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵֽאתִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.