ירמיהו מדגיש כי אינו מחדש דבר, אלא הוא האחרון בשורת הנביאים הארוכה ששלח ה' כדי להוכיח את העם על חטאיו. ה' פעל בהתמדה ושלח אֶת־כׇּל־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים בזריזות רבה, פעולה המבוטאת במילים הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ. המסר שהעבירו היה תחינה לשינוי מיידי: אַל־נָא תַעֲשׂוּ עוד את הרע, וגם אם חטאתם עד עתה אנא חדלו מכך. החטא שעליו התריעו, המכונה דְּבַר־הַתֹּעֵבָה הַזֹּאת, הוא חטא עבודת האלילים שבו החזיק העם.
ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק ד׳
וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כׇּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הַשְׁכֵּ֥ים וְשָׁלֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר אַל־נָ֣א תַעֲשׂ֗וּ אֵ֛ת דְּבַֽר־הַתֹּעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵֽאתִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.