ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק כ״ה

Jeremiah 44:25Sefaria

כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָֽה־צְבָאוֹת֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אַתֶּ֨ם וּנְשֵׁיכֶ֜ם וַתְּדַבֵּ֣רְנָה בְּפִיכֶם֮ וּבִידֵיכֶ֣ם מִלֵּאתֶ֣ם ׀ לֵאמֹר֒ עָשֹׂ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה אֶת־נְדָרֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֤ר נָדַ֙רְנוּ֙ לְקַטֵּר֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הָקֵ֤ים תָּקִ֙ימְנָה֙ אֶת־נִדְרֵיכֶ֔ם וְעָשֹׂ֥ה תַעֲשֶׂ֖ינָה אֶת־נִדְרֵיכֶֽם׃ {ס}

ה' מאשים את העם בהתמסרות משפחתית מוחלטת לעבודה זרה, מבלי שהגברים יוכלו להתנער מאחריות, שכן אַתֶּם וּנְשֵׁיכֶם פועלים מתוך הסכמה והשפעה הדדית. שיתוף פעולה זה רותם את כל כוחות האדם לעבירה, וכפי שהכתוב מדגיש, וַתְּדַבֵּרְנָה בְּפִיכֶם וּבִידֵיכֶם מִלֵּאתֶם – בדיוק כפי שהדברים יצאו מפיכם, כך השלמתם אותם בעשיית כפיים. החוטאים מתייחסים לפולחן באדיקות דתית, ומצהירים עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת־נְדָרֵינוּ כאילו מדובר בנדר שאסור להפר, אף שניתן היה להתחרט ולעקור אותו מעיקרו. הפנייה בסוף הפסוק, הָקֵים תָּקִימְנָה אֶת־נִדְרֵיכֶם וְעָשֹׂה תַעֲשֶׂינָה אֶת־נִדְרֵיכֶם, מנוסחת בלשון נקבה כי הנשים הן המבצעות העיקריות של הפולחן בפועל. עם זאת, הדברים מופנים גם לגברים המעודדים את נשותיהם, כהטחה ברורה בכך שהם ימשיכו לדבוק בנדריהם הזרים גם להבא.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ד
פסוק כ״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.