יצא לכם פעם לראות חקלאי שמטפל בכרם שלו וגוזם את הענפים הפראיים כדי לעשות סדר? ה' פונה אל צבאות האויבים ומשתמש בציור דומה מעולם החקלאות כדי לתאר את מה שיקרה בארץ ישראל. הוא קורא לאויבים לעבור בין בְשָׁרוֹתֶיהָ, כלומר בין שורות הכרם של הארץ, ולפגוע בהן. הוא מצווה עליהם לקצץ ולהסיר את נְטִישׁוֹתֶיהָ, שהם הענפים הגדולים של הגפן שגדלו פרא והתפשטו רחוק מדי. הסיבה לכך נמצאת במילים כִּי לוֹא לַה' הֵמָּה, העם עזב את דרך ה' והפסיק להתנהג כמו העם שלו, ולכן ההגנה שלו הוסרה. אבל גם כשמגיע עונש, ה' מציב גבול ברור מאוד לאויבים ואומר להם וְכָלָה אַל תַּעֲשׂוּ. ה' אוסר עליהם להשמיד את העם לגמרי. למרות הפגיעה, יש כאן הבטחה גדולה ומרגיעה שהעם שלנו לעולם לא יאבד לחלוטין, ותמיד תישאר ממנו קבוצה שתמשיך לחיות ולצמוח הלאה.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק י׳
עֲל֤וּ בְשָׁרוֹתֶ֙יהָ֙ וְשַׁחֵ֔תוּ וְכָלָ֖ה אַֽל־תַּעֲשׂ֑וּ הָסִ֙ירוּ֙ נְטִ֣ישׁוֹתֶ֔יהָ כִּ֛י ל֥וֹא לַיהֹוָ֖ה הֵֽמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.