תארו לעצמכם שאתם מסתכלים על עמודי הנחושת הענקיים והמפוארים שעמדו בבית המקדש. על העמודים האלה היו שורות של קישוטים יפהפיים בצורת רימונים. אבל יש כאן חידה קטנה של מספרים! מצד אחד נאמר שהיו תשעים ושישה רימונים, ומיד אחר כך נאמר שהיו מאה. איך זה הגיוני? הסוד הוא במיקום של העמודים. כל שורה הכילה בדיוק מאה רימונים, אבל שלמה המלך העמיד את העמודים קרוב מאוד לקיר. הקיר הסתיר בדיוק ארבעה רימונים מכל שורה, וכך נשארו תשעים ושישה רימונים שאפשר היה לראות מבחוץ. הרימונים הגלויים האלה נקראים רוחה, כלומר רימונים שנמצאים באוויר הפתוח וכל מי שמסתכל יכול להבחין בהם. כל הקישוטים האלה היו תלויים על השבכה, שהיא רשת של עיטורים שעטפה וקישטה את העמודים מכל הצדדים.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק כ״ג
וַיִּֽהְיוּ֙ הָרִמֹּנִ֔ים תִּשְׁעִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה ר֑וּחָה כׇּל־הָרִמּוֹנִ֥ים מֵאָ֛ה עַל־הַשְּׂבָכָ֖ה סָבִֽיב׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.