כשמקום חשוב נכבש, האויבים לא לוקחים רק את האוצרות, אלא גם את האנשים שמנהלים אותו. כך קרה בבית המקדש, כאשר יחד עם השלל נלקחו בשבי גם המנהיגים החשובים ביותר. הראשון היה כֹּהֵן הָרֹאשׁ, שזהו הכהן הגדול. יחד איתו נלקח גם כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה, שהוא הסגן שלו. תפקידו של הסגן היה חשוב מאוד: הוא היה צריך להיות מוכן תמיד להחליף את הכהן הגדול, למקרה שפתאום יקרה משהו שימנע ממנו לבצע את עבודתו. בנוסף אליהם נלקחו גם שֹׁמְרֵי הַסַּף. המילה הַסַּף פירושה מזוזת השער, ואלו היו השומרים שהגנו על שערי המקדש.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק כ״ד
וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖ה כֹּהֵ֣ן הַמִּשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסַּֽף׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.