תארו לעצמכם איך מרגיש אדם שאחרי הרבה מאוד זמן במקום סגור ועצוב, פתאום יוצא לחופשי ומקבל יחס של מלך. זה בדיוק מה שקרה למלך יהויכין כשהוא יצא מהמאסר אל חיים של כבוד בארמון של מלך בבל. הדבר הראשון שקרה הוא שיהויכין וְשִׁנָּה את הבגדים שלו, כלומר החליף אותם. הוא פשט את בִּגְדֵי כִלְאוֹ, שזה אומר בגדי המאסר שלו, וקיבל במקומם בגדים חדשים, יפים ומכובדים שמתאימים לאדם חופשי.
אבל זה לא נגמר רק בבגדים. יהויכין וְאָכַל לֶחֶם בארמון. המילה לחם כאן לא מתארת רק לחם רגיל, אלא הכוונה היא לסעודה שלמה ועשירה. והוא אכל את הסעודה הזו לְפָנָיו, כלומר הוא לא סתם קיבל אוכל, אלא ממש ישב לסעוד יחד עם מלך בבל בעצמו. המצב המכובד והמשמח הזה לא היה רק לאירוע אחד, אלא נמשך תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו, כלומר בכל שאר השנים שיהויכין חי.