קרה לכם פעם שראיתם חבר שעומד להיתקע בחפץ על הרצפה, ומיד קראתם לו כדי להזהיר אותו? כשאכפת לנו ממישהו, אנחנו שומרים עליו. אבל בני ישראל לא הקשיבו למצוות של ה׳, והפסיקו לדאוג אחד לשני.
בגלל ההתנהגות הזו, ה׳ שם בפניהם מכשולים, כלומר דברים שיגרמו להם להיכשל. המכשול האמיתי מגיע מהלב האטום שלהם. כשתגיע צרה, אף אחד לא יזהיר את השני. במקום לעזור, כל אחד יחשוב רק על עצמו ואפילו ירצה שהשני ייפול. אפילו אבא לא יזהיר את הבן שלו. גם שכן שגר באותו בית או ממש ממול, ורעו שהוא החבר הקרוב, לא ידאגו אחד לשני.
התוצאה העצובה של חוסר האכפתיות הזה היא שכולם ייפלו באותה צרה שמגיעה לביתם המשותף, ויאבדו או ואבדו (המשמעות של שתי המילים היא בדיוק אותה משמעות) יחד. כשאנשים מנותקים ולא שומרים זה על זה, בסוף כולם נופלים.