תארו לעצמכם שאתם גרים רחוק מכולם, ואתם דואגים שיום אחד ישכחו שאתם חלק מהמשפחה. מה הייתם עושים? בני שבט ראובן, שבט גד וחצי שבט מנשה הרגישו בדיוק כך. הם חששו מאוד שבעתיד ייווצר ניתוק בינם לבין שאר עם ישראל. בגלל החשש הזה וַנֹּאמֶר, הם החליטו לעשות מעשה כדי לתקן את המצב ולהסיר את הדאגה מליבם. הם אמרו נַעֲשֶׂה נָּא לָנוּ, כלומר, ניזום ונכין למעננו אות וסימן נאמן שיוכיח שגם אנחנו בנים של ה׳. המעשה שהם בחרו לעשות הוא לִבְנוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא לְעוֹלָה וְלֹא לְזָבַח. הם בנו במכוון מזבח שנועד רק למראה עיניים, ולא כדי להקריב עליו קורבנות בפועל. הם רצו להעביר מסר ברור: מזבח שעומד מחוץ למשכן פסול להקרבה, כי את עבודת ה׳ צריך לקיים אך ורק במשכן המרכזי. המזבח הזה נבנה רק כדי לשמש כעדות נצחית לאמונה שלהם, וכך למנוע מצב שבו בעתיד מישהו יטען שאין להם קשר וחלק בה׳.
יהושע, פרק כ״ב, פסוק כ״ו
וַנֹּ֕אמֶר נַעֲשֶׂה־נָּ֣א לָ֔נוּ לִבְנ֖וֹת אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ לֹ֥א לְעוֹלָ֖ה וְלֹ֥א לְזָֽבַח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.