במהלך כיבוש העי, שימשה ידו המונפת של המצביא כמסר מתמשך ללוחמים בשדה הקרב. יהושע לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן, אלא השאיר אותה נטויה באוויר. הרמת הכידון שימשה כאות צבאי מובהק להתקפה, וכל זמן שהכידון היה מונף, המסר לכוחות הלוחמים היה להמשיך בקרב, להתקדם הלאה ולהוסיף לתקוף. מצב זה נמשך עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים, כלומר עד שנהרגו כל תושבי העיר.
יהושע, פרק ח׳, פסוק כ״ו
וִיהוֹשֻׁ֙עַ֙ לֹא־הֵשִׁ֣יב יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה בַּכִּיד֑וֹן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֔ים אֵ֖ת כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י הָעָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.