הטקטיקה הצבאית המתוכננת מבוססת על לוחמה פסיכולוגית והטעיה, תוך ניצול תחושת הניצחון המוקדמת של האויב. צבא ישראל מתכנן נסיגה מדומה שתגרום לאנשי העי לצאת ממבצרם ולרדוף אחריהם.
המילה הַתִּיקֵנוּ מתארת את מטרת התמרון. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה נגזרת מהשורש נ.ת.ק, ומשמעותה לנתק, להסיר ולהעתיק את האויב ממקומו המוגן בתוך העיר. עם זאת, קיים פירוש ציורי יותר המקשר את המילה למונח "תיק", במשמעות של נרתיק, כך שפעולת המשיכה של האויב החוצה מדומה לשליפת חרב מתוך הנדן שלה [רש"י].
הצלחת התרמית נשענת על כך שאנשי העי יֹאמְרוּ נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה. הם לא יחשדו שמדובר במארב מתוכנן, אלא יאמינו באמת ובתמים שהישראלים בורחים מפניהם מתוך פחד רב, כפי שקרה בתבוסה של המערכה הראשונה [מלבי"ם, מצודת דוד].
הפסוק מסתיים במילה וְנַסְנוּ, שלכאורה חוזרת על פעולת הבריחה שכבר הוזכרה. הפרשנים מסבירים כי חזרה זו באה להדגיש שמדובר בנסיגה מתמשכת. הישראלים ימשיכו לנוס ולהרחיק את האויב אל תוך המדבר גם לאחר שזה כבר ניתק מן העיר. מטרת ההרחקה הממושכת היא להעניק לכוח האורב זמן מספיק כדי להיכנס אל העיר הנטושה, להצית אותה באש, ולסגור על האויב מאחור [מלבי"ם, מצודת דוד].