יהושע מעביר לכוח המארב הוראות פעולה מדויקות, המגדירות את מיקומם, המרחק שעליהם לשמור ורמת המוכנות הנדרשת. המטרה המרכזית בפעולה זו היא כיבוש העיר עצמה, ולא רק פגיעה בתושביה, יעד המכתיב היערכות צבאית ייחודית השונה משיטות מארב רגילות [מלבי"ם].
ההוראה הראשונה היא להתמקם מֵאַחֲרֵי הָעִיר. בניגוד למארב שנועד להפתיע את אנשי העיר בעת יציאתם מהשער, המחייב היערכות בחזית העיר, כאן נדרש הכוח להסתתר בעורף העיר [מלבי"ם].
ההוראה השנייה היא אַל תַּרְחִיקוּ מִן הָעִיר מְאֹד. בשונה ממארבים בשטח פתוח, כמו אלו המבוצעים הרחק מן העיר כדי למנוע מן הנפגעים להימלט חזרה ולהזעיק עזרה, על הכוח להישאר בקרבת מקום [מלבי"ם]. מיקום זה דורש איזון קפדני: על החיילים להתרחק מעט כדי שלא יבחינו בהם, אך להישאר בטווח ראייה מן המתרחש, כך שיוכלו להסתער ולהגיע אל העיר במהירות ברגע הפקודה [ביאור שטיינזלץ].
ההוראה השלישית היא וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכֹנִים. משמעות המילה "נכונים" היא להיות מוכנים וערוכים לנוע במהירות בעת הצורך [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. בניגוד למארבים מורכבים שבהם הכוח מפוצל ורק חלקו ערוך לפעולה המרכזית בעוד השאר משמשים רק לחסימת נמלטים, בפעולה זו נדרשים כלל הלוחמים להיות דרוכים ומוכנים יחד להסתערות על העיר [מלבי"ם].