רגע המפנה הדרמטי בקרב על העי מתרחש כאשר ניתן האות לכוחות המסתתרים לפרוץ קדימה. המילים כִּנְטוֹת יָדוֹ מתארות את האות שנתן יהושע ממרחק רב. כאשר הפנה את כלי הנשק הארוך שלו לעבר העי, הוא שידר למעשה פקודה חזותית לאורבים שהגיעה העת לצאת ממקומם [שטיינזלץ].
בתיאור הסתערות הכוחות, הפסוק עובר משימוש בלשון יחיד במילה וְהָאוֹרֵב, ללשון רבים במילים וַיָּרוּצוּ וכן וַיָּבֹאוּ. שינוי תחבירי זה נועד לרמוז כי הפעולה בוצעה למעשה על ידי שני כוחות מארב שונים. שני הכוחות קמו ממקומות המסתור שלהם, רצו יחד אל תוך העיר והציתו אותה [אברבנאל]. ההצתה המהירה של העיר לא הייתה רק פעולת הרס, אלא מהלך טקטי שנועד להעלות עשן שייראה למרחוק. מראה העשן נועד לשבור את רוחם של אנשי העי, שיבינו כי עירם ומשפחותיהם עולים באש, ובכך לאפשר את היפוך המגמה בקרב, כאשר בני ישראל הנסים הופכים לפתע לרודפים וסוגרים על האויב [אברבנאל].