לאחר שניסיונה הראשון לאסור את שמשון נכשל, דלילה מתעמתת עמו ומציגה את מעשיה הקודמים כניסיון לבחון את אהבתו אליה. היא מאשימה אותו: הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִּי, כלומר לעגת לי ועשית ממני שחוק, וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים, שהם שקרים. היא טוענת כי עצם מתן ההנחיות המפורטות מוכיח שהוא אכן יודע את סוד כוחו, ולכן תמהה מדוע בחר לשקר. משכך היא דורשת עַתָּה הַגִּידָה־נָּא לִי את האמת המוחלטת בַּמֶּה תֵּאָסֵר. פנייה זו דוחקת את שמשון להתגונן בטענה שלא שיקר, אלא רק שכח לציין תנאי מסוים הנדרש כדי לאסור אותו בהצלחה.
שופטים, פרק ט״ז, פסוק י׳
וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל־שִׁמְשׁ֔וֹן הִנֵּה֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וַתְּדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י כְּזָבִ֑ים עַתָּה֙ הַגִּידָה־נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.