יצא לכם פעם לשחק בארגז החול ולשים לב שכשהידיים שלכם יבשות, החול פשוט מחליק מהן, אבל ברגע שהן רטובות ממים כל הלכלוך נדבק אליהן מיד? הכלל הזה בטבע עוזר לנו להבין משהו מיוחד מאוד שהתורה מלמדת אותנו.
התורה מסבירה לנו שכל עוד אוכל או זרעים נשארים יבשים לחלוטין ולא נגעו במים, טומאה לא יכולה להידבק אליהם. לכן, אם חלילה נופל חלק מִנִּבְלָתָם, כלומר חלק מטומאה של בעל חיים שמת, על גבי זֶרַע זֵרוּעַ, שזה בעצם תיאור לכל מיני זרעונים או קטניות שאנשים שומרים כדי לזרוע באדמה, הזרעים האלו לא נטמאים. התורה פוסקת שכל זרע כזה טָהוֹר הוּא, כי הוא עדיין יבש לגמרי וטומאה נדבקת רק לדברים לחים.
בנוסף, יש כאן עוד סוד נפלא שקשור לאדמה. המילים אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ מלמדות אותנו שברגע ששותלים את הזרע באדמה והוא מתחיל להוציא שורשים, הוא מחובר בחזרה לטבע. החיבור הזה לאדמה הוא כל כך חזק, עד שאפילו אם הזרע היה טמא לפני כן, ברגע שהוא נשתל ומשריש בקרקע הוא חוזר להיות טהור ונקי לגמרי, ממש כמו שאדם נטהר כשהוא טובל במי המקווה.